קשר שהוא חלק מהשגרה המשפחתית
בתקופות שבהן אי אפשר היה להיפגש, כמו בסגרי הקורונה, משפחות רבות הרגישו עד כמה חסר הקשר עם סבא וסבתא. בחיי היום־יום הוא נבנה גם דרך עזרה, איסוף, חוגים וזמן משותף.
הורים רבים עובדים שעות ארוכות, והסבים והסבתות לוקחים חלק משמעותי בטיפול בנכדים. לעיתים הדבר דורש מהם לוותר על זמן מנוחה ותוכניות אישיות, לצד ההנאה והקרבה שהקשר מביא.
עוגן רגשי בין הדורות
לאורך השנים יכולים הסבים והסבתות להפוך לדמויות יציבות ונוכחות. הם מכירים את הנכדים, מקדישים להם תשומת לב ולעיתים מסייעים גם בתקשורת בין הילדים להוריהם. כל משפחה בונה את הקשר הזה בדרכה.
לשמור על מה שטוב לילדים
כאשר ההורים נפרדים, חשוב לא להניח שגם הקשרים עם המשפחה המורחבת צריכים להיחתך. דווקא בתקופת שינוי, קשר מיטיב ומוכר יכול להיות משמעותי עבור הילדים.
במסגרת השיחה על הסדרי הפרידה אפשר לתת מקום גם להמשך הקשר עם הסבים והסבתות, בהתאם לטובת הילדים ולנסיבות המשפחה. הסכמות ברורות יכולות לסייע לשמור על הרצף המשפחתי גם כשהבית משנה צורה.